תגובה למאמר ב"על הפרק", כתב-עת למורים לתנ"ך מטעם משרד החינוך
השתוממתי לראות בחוברת "על הפרק" האמורה לייצג את המקרא לתלמידי ישראל באמצעות מוריהם, את מאמריהם של דוד אוסישקין ונדב נאמן, המציגים את המסופר במקרא כלא היה מבחינה היסטורית.
מבחינת יושר אינטלקטואלי מצאתי שמאמרו של אוסישקין לוקה בחסר בניתוחו הקצר את שחזור ההיטוריה העתיקה של עמנואל וליקובסקי. אוסישקין מציג את השחזור כמבוסס בלעדית על הזיהוי של מלכת שבא עם המלכה המצרית חאתשפסות וכותב בלגלוג שלוליקובסקי כלל לא איכפת שמלכת שבא מלכה במאה העשירית וחאתשפסות במאה החמש-עשרה לפסה"נ, וכמו כן הוא טוען שהכרונולוגיה המצרית מבוססת מבחינה אסטרונומית, ולכן הוא מגדיר את מחקריו של וליקובסקי כ"מחוץ לגדר". ברור שהוא מעולם לא טרח לקרוא את ספריו של וליקובסקי.
הרי זוהי בדיוק טענתו של וליקובסקי, אותה הוא מוכיח בהרחבה ב"תקופות בתוהו", כי ישנה טעות שיטתית של כחמש מאות שנה בכרונולוגיה המצרית. ההוכחה לטענה זו היא ההתאמה המופלאה שמתקבלת בין ההיסטוריה המצרית לבין התנ"ך, דור אחר דור, (לא רק בין מלכת שבא למלכה חאתשפסות) כאשר בכל שלב מתקבלות התוצאות המתחייבות מן השלב הקודם, אע"פ שהראיות בכל שלב עומדות בפני עצמן. כמו כן, בפרק גדול "אסטרונומיה וכרונולוגיה - מקור הטעויות בכרונולוגיה המצרית", חושף וליקובסקי את הטעויות שעליהן מושתתת הכרונולוגיה המצרית המבוססת כביכול על אסטרונומיה. פרק חשוב זה הופיע בכתב העת Pensee, ואחר כך כנספח ל peoples of the sea . (הכרך האחרון בסדרת Ages in Chaos), ובעברית הופיע אפילו כחוברת נפרדת וגם כפרק בהמשך סדרת "תקופות בתוהו" - "ההיתה תקופת חושך ביוון?" (תשנ"ז). ב"ההיתה תקופת חושך ביוון?" מגיע השחזור לפתרון מפתיע גם ביחס לתעלומת 500 "שנות החשכה" החסרות כביכול ברצף התרבותי של יוון. כמו כן מובא שם פרק בנושא התיארוך בעזרן פחמן רדיואקטיבי.
לספר זה הוסיף פרופ' דוד פלוסר ז"ל, חתן פרס ישראל, הקדמה בה כתב: "האם לא הולכנו שולל אחר כרונולוגיה מצרית כוזבת? האם היתה ההיסטוריה של מצרים הרבה יותר קצרה במציאות מאשר סוברים כיום? אם ניתן היה להראות זאת אזי היתה בעיית תקופת החושך ביוון נעלמת. רק מומחים ללא דעה קדומה יכולים לדחות או לקבל את פתרונותיו של וליקובסקי. זכותו של הספר שהוא מביא פתרון לבעיה אמיתית. היהיו מספיק מומחים מוכנים להתמודד עם הפתרון המוצע?" מאחר שהמערך הארכיאולוגי בכל המזרח התיכון מתבסס על הכרונולוגיה המצרית, תיקון הכרונולוגיה שמציע וליקובסקי פותר רבות מן הסתירות שמוצאים הארכיאולוגים עם התיעוד התנ"כי.
אני פונה אל האמונים על חינוך ילדינו במשרד החינוך: מן הראוי להביא גם את ספריו של וליקובסקי לידיעת המורים שלא יודעים כלל על קיומם מאחר והארכיאולוגים הוציאו אותם "מחוץ לגדר" (כי כפי שעזריאל קרליבך כתב כאשר הספר יצא לאור בארה"ב - אם וליקובסקי צודק הרי "כל מה שהאחרים כתבו שוב אינו ענין של טעם וכשרון אלא הוא פשוט לא נכון? ועתה צא ולמד כיצד יתקוממו, יעמדו על נפשותיהם כל המלומדים האלה על וליקובסקי זה?").
הגיע הזמן להתמודד עם שחזורו של וליקובסקי, ביחוד עתה שהוויכוח מוגש בצורה חד-צדדית על-ידי ארכיאולוגים מסוימים, לא רק בכתבי-עת אלא גם בעיתונות הכללית, ברדיו ובטלוויזיה, בארץ ובעולם. מצורפים מספר עמודים שנשלחו לעיתון "הארץ" (אך לא פורסמו) כתגובה למאמרו של זאב הרצוג "התנ"ך - אין ממצאים בשטח" (שהתפרסם ב"הארץ", 29.10.99) בו טען שאין למצוא את שכתוב בתנ"ך בארכיאולוגיה (עד לימי הממלכה המפולגת). ובו במקום הביא עיתון "הארץ" תגובות של פוליטיקאים מימין ומשמאל - מי אנחנו בכלל ומה זכותנו כאן? - כלומר הפכו את הויכוח הכביכול מדעי לפוליטי. התגובה המצורפת עוסקת רק בפן הארכיאולוגי ומאוד משכנעת.
בכבוד רב, שולמית וליקובסקי כוגן
